שמואליאן נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח' - פסקדין
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
161255-09
26.5.2010 |
|
בפני : רחל ערקובי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יוסף שמואליאן |
: 1. בנק המזרחי המאוחד בע"מ 2. שמואל דב סלפוי |
| החלטה | |
החלטה
בפניי מספר בקשות לסילוק התובענה על סף. לאחר דיון ולאחר שביהמ"ש לא הצליח להוביל את הצדדים להבנה דיונית, ניתנה החלטה המורה על סיכומים בכתב, ובאי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם.
הנתבע מס' 1, (להלן: "הבנק"), הינו נושה של מיכאל טופז. במסגרת ההליכים כנגד מר מיכאל טופז וכנגד חברה בשליטתו, נפתח תיק הוצאה לפועל למימוש נכס מקרקעין.
לאחר ההתמחרות נמסר שיק בנקאי לידיו של עו"ד סלפוי, לשם פדיון המכר, בסכום של 1,178,000 ₪.
לאחר שהפדיון לא בוצע, ו/או במהלך הזמן, עוקל השיק והכספים נשוא השיק הבנקאי הועברו לכיסוי חובותיו של מר מיכאל טופז לבנק.
התובע טוען, כי הינו הבעלים של חשבון הבנק ממנו נמשך השיק, וכי המדובר בכספו, שנגזל ממנו על ידי הבנק.
הנתבעים הגישו מספר בקשות לסילוק התובענות על סף:
בקשה בתיק 221496/09, הנוגעת לטענה,
כי על פי עילת התביעה כפי שפורטה בכתב התביעה, העילה היחידה המופיעה הינה עילת גזל, והתנאים המפורטים בסעיף והנוגעים לגזל אינם יכולים לחול בענייננו, לאור ההלכות הפסוקות בעניין.
בקשה בתיק 212231/09, הנוגעת למספר טענות;
הנתבעים טוענים, כי התובע משתית את טענותיו על הסכם כביכול בינו לבין אדם אחר מר שמש יורם, הסכם בלתי חוקי, שמטרתו לעקוף את הליכי המכרז החוקי, ולהונות את ראש ההוצאה לפועל.
עוד נטען, כי כל הפעולות שנעשו על ידי הנתבעים נעשו על פי הנחיות והחלטות ראש ההוצאה לפועל כדין, ולכן אין הפעולות יכולות להיכלל בכלל גזל.
הנתבעים טענו, כי תנאי לקיומה של עוולת גזל הינו דרישה להצהרה כי השיק הבנקאי בבעלות התובע, מה שאין כך בענייננו.
נטען כי אין כל יריבות לנתבע מס' 2, שפעל ככונס. וכי המדובר בשיק שאין עליו כל סימני זיהוי, והחייב כפי על כונס הנכסים להחזיק בשיק, ולכן הואיל וכונס הנכסים פעל בהתאם להנחיות ביהמ"ש אין כל עילה כנגדו.
עוד בקשה הוגשה הנוגעת למספר הזיהוי של התובע ואשר לאור הגשת כתב תביעה מתוקן המכיל את מספר הזיהוי על פי דרכונו, אין צורך להידרש אליה.
עיון בסיכומי התובע יעלה, כי למעשה התובע מגמד את עילת הגזל הנטענת לכל אורך כתב התביעה המתוקן, ומעלה טענות הנוגעות לעילת עשיית עושר ולא במשפט, טענה הנוגעת לזכות עקיבה אחר קניינו של התובע, ולידיעת הנתבעים בדבר זכויותיהם של צדדי ג' בכספים נשוא השיק.
הכלל הוא כי ביהמ"ש לא יטה לסלק על סף תובענות אלא במקרים נדירים, וככל שניתן להציל תובענה באמצעות תיקונה יעשה כן.
בענייננו, סבורני, מבלי שיש צורך להידרש לשאלת הגזל, כי הצדדים חלוקים בטענות עובדתיות:
א.טענה באשר לידיעת הנתבעים מהו מקור הכספים, התובע טוען, כי הנתבעים ידעו שהמדובר בכספים של צדדי ג', ואילו הנתבעים טוענים, כי לא היה בידיהם כל מידע כזה.
ב.טענה באשר למימוש זכות הפדיון, התובע טוען, כי הודע לנתבעים שהחייב מבקש לממש את זכותו לפדות את הנכס באמצעות צדדי ג', והנתבעים טוענים כי לא היו דברים מעולם, ומעולם לא נאמר להם דבר וחצי דבר בעניין.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|